פרק 44

מתוך אור החיים על בראשית · רבי חיים בן עטר זצ"ל

עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב וגו׳. פֵּירוּשׁ, בַּעֲבוֹר זְמַן עַל הַמְּאוֹרָע, הַחֵמָה מֵעַצְמָהּ מִתְקָרֶרֶת מֵרְתִיחָתָהּ, וְאָמְרָהּ עוֹד עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ פֵּרוּשׁ: כִּי לֹא יוֹעִיל זֶה לְבַד אֶלָּא עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ, פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁיַּזְכִּירוּךָ לְפָנָיו לֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מִמְּךָ אָז הוּא סִימָן שֶׁשָּׁכַח הַמַּעֲשֶׂה וְכוּ׳.

וְשָׁלַחְתִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֲנִי אֶשְׁלַח אַחֲרֶיךָ כְּשֶׁיִּהְיֶה כֵן, אֲבָל אַתָּה לֹא תָבֹא בְּשׁוּם אוֹפֶן.

חזרה לתוכן הספר