פרק 34
מתוך אור החיים על בראשית · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: הַתּוֹרָה מְעִידָה עָלָיו שֶׁבִּזָּה הַבְּכוֹרָה בְּדַעְתּוֹ. וְלָזֶה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיִּבֶז״ וְחוֹזֵר אֶל עֵשָׂו הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וְהָבֵן. וְכַוָּנַת הוֹדָעָה זוֹ לוֹמַר גַּם בְּלֹא טַעַם דִּלְאָנְסוֹ גָּמַר, כִּי בְּעֵינָיו בְּזוּיָה הִיא וּמָכוֹר יִמְכְּרֶנָּה בִּדְבַר מָה, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ וְגָמַר וּמַקְנֶה.