פרק 11
מתוך אור החיים על בראשית · רבי חיים בן עטר זצ"ל
לֹא אֲדֹנִי. פֵּירוּשׁ: לֹא תִּקַּח הַמְּעָרָה לְבַד, אֶלָּא גַּם הַשָּׂדֶה כְּבָר נָתַתִּי, פֵּירוּשׁ כְּבָר גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי לִיתֵּן. וְטַעְמוֹ, לֹא יִהְיֶה הַשָּׂדֶה רָאוּי לִדְבַר מָה אַחַר שֶׁהַמְּעָרָה הִיא לְבֵית הַקְּבָרוֹת. וְעַל זֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״שְׁמָעֵנִי״, פֵּרוּשׁ, שֶׁיָּבִין דְּבָרָיו וְטַעְמוֹ.
וְהַמְּעָרָה וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: כְּבָר בַּשְּׁלִיחוּת הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁעָנוּהוּ בְּנֵי חֵת וְאָמְרוּ (בראשית כג:ו) ״אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה״ וְגוֹ׳ לְךָ נְתַתִּיהָ, וְטַעַם שֶׁחָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר לְעֵינֵי וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר שׁוּם מִיחוּשׁ מִטַּעֲנַת דִּין בַּר מִצְרָא שֶׁחָשׁ אֵלָיו אַבְרָהָם בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו שֶׁאָמַר (בראשית כג:ח) ״וּפִגְעוּ לִי״ וְגוֹ׳: