פרק 11

עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ. פֵּירוּשׁ: לְבַל יֵצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְיִשְׁתַּקַּע בֶּאֱמוּנוֹת רָעוֹת בְּצֵאתוֹ מִבֵּית אָבִיו, וְסוֹף כָּל סוֹף בְּנוֹ הוּא.

עוֹד יִרְצֶה עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ – אֲשֶׁר יִחֲסָה אוֹתוֹ שָׂרָה לְהָגָר, כְּאָמְרָהּ ״הָאָמָה וְאֶת בְּנָהּ וְגוֹ׳ בֶּן הָאָמָה״. וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִצְדִּיק דִּבְרֵי שָׂרָה וְאָמַר לוֹ ״כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ שְׁמַע בְּקוֹלָהּ״, וְאַל תַּחְשׁוֹב אוֹתוֹ בִּנְךָ. וְהוּא אָמְרוֹ עַל הַנַּעַר וְגוֹ׳, עָקַר לוֹ שֵׁם בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ״ וְגוֹ׳ וּבֵן זֶה עַל שֵׁם אִמּוֹ יִקָּרֵא, וְהוּא אָמְרוֹ וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה וְגוֹמֵר. וְתִמְצָא שֶׁחָזַר אַבְרָהָם וְהוֹדָה לִדְבָרֶיהָ, דִּכְתִיב ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וְאֶת הַיֶּלֶד״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר ״וְאֶת בְּנוֹ״, כִּי הֵעִיד הַכָּתוּב עַל אַבְרָהָם.