פרק 14

וַה׳ אָמַר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא הִתְחִיל לוֹמַר ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי״ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן לוֹמַר לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט וְגוֹ׳ הִפָּרֶד נָא״ וְגוֹ׳ וְהִפְרִיד רָשָׁע מֵעָלָיו, מוֹסִיף הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁגַּם ה׳ הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה אֶל הַדָּבָר, וְתֵכֶף וּמִיָּד שֶׁנִּפְרַד הָרָשָׁע דִּבֵּר אֵלָיו וְהֶרְאָהוּ אֶת הָאָרֶץ. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית י״ב:א׳) ״אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ:

וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם , כָּאן עָשָׂה לוֹ נֵס עָצוּם שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת מִצָּפוֹן לְדָרוֹם וּמִמַּעֲרָב לְמִזְרָח מִמָּקוֹם אֶחָד מִבְּלִי שֶׁיֻּצְרַךְ לְסוֹבֵב.