פרק 16

צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְהַתִּיר לוֹ דָּבָר שֶׁאָסַר לוֹ בְּעֵת כְּנִיסָתוֹ לַתֵּבָה, וְגַם בִּשְׁאָר מִינֵי נִבְרָאִים צִוָּה ה׳ לָהֶם וְשָׁרְצוּ וְרָבוּ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר צֵא וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר יִחוּד הַזְּכָרִים וְהַנְּקֵבוֹת, לוֹמַר שֶׁכָּל עוֹד שֶׁהֵם בַּתֵּבָה, הֲגַם שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַצָּרָה, הֵם בְּאִסּוּר הַזִּוּוּג עַד אַחַר יְצִיאָה. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר זֶה: ״וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳ – זְכָרִים לְבַד וּנְקֵבוֹת לְבַד עַד זְמַן הַיְּצִיאָה, שֶׁדִּיֵּק דִּבְרֵי ה׳ כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ. גַּם מִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי שָׁמְרוּ מִצְוַת ה׳ וְהָיוּ פְּרוּשִׁים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם כִּדְבַר מֶלֶךְ כָּל זְמַן הֱיוֹתָם בַּתֵּבָה עַד שֶׁיָּצְאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו הֲרֵי זֶה מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע שֶׁעַד זְמַן הַיְּצִיאָה הֵם פְּרוּשִׁים, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק (בראשית ט:ז) ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״: