פרק 2

וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת וְגוֹ׳. רָמַז הַכָּתוּב דֶּרֶךְ הַגְּשָׁמִים וְתִגְבּוֹרְתָּם, כִּי כְּשֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים לְמַטָּה בְּהֶכְרֵחַ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים עוֹלִים כְּנֶגְדָּם, וְלֹא יִמָּצֵא זֶה בְּלֹא זֶה. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיִּסָּכְרוּ וְגוֹ׳ וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם , כִּי ב׳ מֵימוֹת אֵלּוּ מְשַׁמְּשִׁים כְּאֶחָד, וְכֵן הוּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:) אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה אֶלָּא אִם כֵּן טִפַּיִם עוֹלִים כְּנֶגְדָּהּ מִלְמַטָּה וְכוּ׳: