פרק 9

שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ. דִּקְדֵּק לוֹמַר בָּאוּ כִּי לֹא הֻצְרְכוּ לְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם אֶלָּא מֵעַצְמָן בָּאוּ. וְאָמַר שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַל כָּל פְּרָטֵי הַבָּאִים, וְכָלַל בָּזֶה בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְעוֹף, הֲגַם שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם שִׁבְעָה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, כִּי מַה שֶׁהוּא לְקִיּוּם הַמִּין אֵינָם אֶלָּא שְׁנַיִם, וְאוֹתָם הֵבִיא ה׳ עַד הַתֵּבָה וְהוּא קִבְּלָן, אֲבָל תַּשְׁלוּם הַשִּׁבְעָה הוּא נֹחַ טָרַח בְּעַצְמוֹ לָקַחַת אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה ה׳ אֵלָיו ״תִּקַּח לְךָ״ שֶׁאֵינוֹ לְקִיּוּם הַמִּין הוּא יִטְרַח בְּשֶׁלּוֹ וְלֹא יַטְרִיחוּ מִן הַשָּׁמַיִם עָלָיו. וְכֵן תִּמְצָא עוֹד בְּפָסוּק אַחַר זֶה (בראשית ז:טו): ״וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם״, פֵּרוּשׁ: מַה שֶׁבָּאוּ מֵעַצְמָן הָיוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם.