פרק 15

לָכֵן כָּל הוֹרֵג. טַעַם ״לָכֵן״, לֶהֱיוֹת שֶׁהִכִּיר וְיָדַע שֶׁאִם ה׳ לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ כָּל מוֹצְאוֹ יַהַרְגֵהוּ, בִּשְׁבִיל מִצְוָה זוֹ רִיחֵם ה׳ עָלָיו וְאָמַר ״כָּל הוֹרֵג״ וְגוֹ׳. וְרָשַׁם ה׳ אוֹת בְּפָנָיו כְּמִשְׁפָּטוֹ הַנָּהוּג בְּעוֹשֶׂה מִצְוָה שֶׁנִּרְשֶׁמֶת בְּמִצְחוֹ לְטוֹבָה אוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת , וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פרק י״ז) בְּפָסוּק ״וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאוֹת״ (שמות יב:יג), פֵּרוּשׁ לְאוֹת מִצְוָה לָהֶם לִשְׁמִירָה.