פרק 11

וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: מַה נִשְׁתַּנָּה שָׁעָה זוֹ מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד לְפָנַי וְלֹא הִרְגַּשְׁתָּ בָּעֵרוֹם עַד עַתָּה? דָּבָר זֶה מֵעַצְמְךָ לֹא תִּתְחַדֵּשׁ לְךָ הַיְדִיעָה זוּלַת עַל יְדֵי מַגִּיד, וְהוּא אָמְרוֹ מִי הִגִּיד לְךָ בַּמֶּה נִתְחַדֵּשׁ בִּידִיעָתְךָ דָּבָר זֶה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי הָיְתָה הַכְלָמָתוֹ מֵהֶעָוֹן אוֹ מִגְּרִיעַת הַמּוּשָּׂג לוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה וּמִכְּסוּת עֲנַן כָּבוֹד, לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״מִי הִגִּיד לְךָ״, אֶלָּא טַעְמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא הוּא לֹא רָצָה לְהַבְזוֹתוֹ כָּל כָּךְ וְדִבֵּר אֵלָיו בְּסֵדֶר זֶה ״מִי הִגִּיד לְךָ״, כְּשׁוֹאֵל דָּבָר, וְיֶשְׁנָה לִשְׁאֵלָה זוֹ לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת אֲכִילָה זוֹ הִרְגִּישׁוּ כִּי עֵרוּמִּים הֵם, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל הַפֵּרוּשִׁים שֶׁאָנוּ מְפָרְשִׁים כְּמַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים כֻּלָּם צוֹדְקִים.

הֲמִן הָעֵץ וְגוֹ׳. כָּאן רְמָזוֹ כִּי גַּם עַל בְּחִינַת הָעֵץ צִוָּהוּ ה׳: