פרק 16

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים וְגוֹ׳ . טַעַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר כְּבָר ״וַיְהִי כֵן״ עַל כָּל הָאָמוּר, כִּי מַעֲשֶׂה זֶה הוּא מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַיָּרֵחַ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, תִּקֵּן הַשֵּׁם וְקָבַע מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, שֶׁקָּבַע מֶמְשָׁלָה לַיָּרֵחַ בַּלַּיְלָה, כִּי בַּיּוֹם אֵין לָהּ מֶמְשָׁלָה לִפְנֵי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְלִוָּה לָהּ הַכּוֹכָבִים. וְאֵין בָּזֶה הַפְכִּיּוּת לְמַה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו, כִּי כְּבָר רָמַז אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְתִּי בְּאָמְרוֹ ״יְהִי״. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ אוֹתָהּ בְּאֹפֶן אַחֵר, סוֹבֶלֶת הִיא ב׳ הַפֵּרוּשִׁים.