פרק 241

שלא להשתין ערום בפני מטתו. ובו סעיף אחד: אחד מהדברים ששונא הקב"ה המשתין בפני מטתו ערום המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא [פי' למטה] אבל לבראי לית לן בה ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה: