פרק 163

מתוך שולחן ערוך, אורח חיים · מרן הבית יוסף - רבי יוסף קארו זצ״ל

דין מי שאין לו מים והמאכיל לאחרים. ובו ב"ס: אם אין מים מצויים לפניו ברחוק יותר מד' מילין ולאחריו מיל יטול ידיו במפה ואוכל פת או דבר שטיבולו במשקה: (או אוכל ע"י כף):

המאכיל לאחרים אינו צריך נטילת ידים והאוכל צריך נטילת ידים אף על פי שאחר נותן לתוך פיו ואינו נוגע במאכל והוא הדין לאוכל במגרפה (פי' כלי שיש לו שינים פירו"ק בלע"ז) שצריך נטילת ידים: ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפני עור לא תתן מכשול: (הר"י ס"פ אלו דברים):

חזרה לתוכן הספר