פרק 57

דין ברכו וענייתו. ובו ב סעיפים: אומר שליח צבור ברכו את ה' המבורך ועונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד וחוזר ש"צ ואומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד: נהגו שהש"צ מאריך בברכו והקהל אומרים יתברך וישתבח וכו' בעוד שהוא מאריך בברכו (טור):

מקום שנהגו לצעוק על חבריהם בין קדיש וברכו ליוצר אור או לדבר בצרכי רבים טועים הם (וע"ל ס"ס נ"ד):